<h1>ראבי"ה סימן תקס"ט</h1>
<h2>דף ב:</h2>
ונראה לי דהא דתנן [מגילה י"ט ע"ב] הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן הכי פירושו כל האנשים כשירים לקרות חוץ מהני, אבל נשים נמי אינן כשירות לקרות ולהוציא אנשים. וכן פסק בהלכות גדולות, והני תניא בתוספתא דמגילה [פ"ב ה"ד] נשים ועבדים פטורין מלקרות המגילה, ומהשתא הוו להו שאינן מחויבין בדבר [ואין מוציאין אחרים ידי חובתן]. והא דאמר רבי יהושע בן לוי [לעיל ד' ע"א] נשים חייבות במקרא מגילה פירושו לשמוע מקרא מגילה, ובהלכות גדולות גרס במשמע מגילה. ואמרינן בפרק שני דמגילה [י"ח ע"א] והלועז ששמע אשורית יצא והא לא ידעי מאי קאמרי, ומשני מידי דהוי אנשים ועמי הארץ, ומיהו יש לדחות דאי הוו ידעי הוו קרי. והא דאמרינן בשבת [בבמה מדליקין] אשה וודאי מדלקת דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה בדקתי בהלכות גדולות ולא פירש בה מידי, ולא ידענא בה אי בחדא [מ]חיתא איכא לפרושי אי לא, וכן נשים חייבות בארבע כוסות. ומיהו לעצמן דבר פשוט דמצו למיקרי דמצו להדליק. ומספקא לי אי קטן מצי לאפוקי נשים אי נשים לקטן בין במגילה בין בהדלקה, דשמא אף על גב דתרווייהו פטירי [מקריאה] וחייבים במשמע מגילה דילמא אינם חייבין בשוה, כדאמרינן במסכתא שבת [בריש פרק מי שהחשיך [קנ"ג ע"א] גבי חרש שוטה וקטן] הי מיניהו עדיף, אף על גב דבכל דוכתא כייל להו כחדא. גרסינן בירושלמי [פ"ב ה"ד] אמר רבי יהודה קטן הייתי וקריתיה לפני רבי טרפון וכו' מיכן ואילך נהגו לקרותה ברבים בבית הכנסת בר קפרא אמר צריך לקרותה בפני אנשים ונשים ובפני קטנים שאף הן היו באותו הנס בספק להשמיד ולהרוג ולאבד רבי יהושע בן לוי עביד כן ומכניש בני ביתיה וקרי לה לקמיהון, והיינו כדפרישית לעיל, והיינו דלא פריך מן התוספתא לרבי יהושע בן לוי. ומיהו נראה לי כיון דתלי טעמא מפני שהיו בספק ואפילו קטן שלא הגיע לחינוך רק שיודע להבין צריך לשמוע מקרא מגילה, כדאמרינן [לעיל י"ח ע"א] מידי דהוי אנשים ועמי הארץ, ומסקינן אלא פרסומי ניסא, פירוש שיודע לשאול ומפרסמין הנס להם. ונראה לי דנשים מברכות על משמע מגילה ואפילו אי קרו לה לעצמן. ומה שאין אנו מברכין לשמוע בקריאת מגילה כדמברכין לשמוע בקול שופר, משום דבמגילה אם לא השמיע לאזנו יצא, כדפסקינן לעיל [י"ז ע"ב] בקריאת שמע דאם לא השמיע לאזניו בדיעבד יצא, וכן משמע בפרק שני דברכות [ט"ו ע"ב], ושמיעת המגילה וקריאת שמע מדמי להם בשמעתין להדדי גבי חרש. ותו דפרק שני דברכות איתמר [ב]מסקנא אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע אבל בשאר מצות דברי הכל יצא, אבל גבי שופר צריך לשמוע, כדתנן [ר"ה כ"ז ע"ב] התוקע לתוך הבור [או לתוך הדות] ולתוך הפיטום וכו' לא יצא, דתקיעה בלא שמיעה לא מהני. וכן שמעתי הטעם בשם רבינו זקיני מ"כ. ובהלכות גדולות בהלכות ציבור פסק דבעינן לקרות את המגילה ולפרוס על שמע ולברך ברכת המזון ולתקוע שופר ולקדש לבני הבית בלילי שבת ויום טוב ולומר הגדה של פסח ולהדליק נר חנוכה עד שיהא בן שלש עשרה שנים ויום אחד. אבל בהדלקת קטן לנשים לא אדכר מידי.
